|
|
אודות
|
|
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?
עדכוני RSS
|
|
|
| | "איפה מיה?!" צעקתי לחדר הריק. "תצאי כבר טניה! אני יודעת שאת פה איפה שהוא!" הבטתי בלובי הריק. טלוויזיה. שתי ספות. מטבח קטן. שולחן אוכל גדול עם כמעט עשר כיסאות. אישה מבוגרת ירדה מהמדרגות. "אז את חני?" "היילי. תקראי לי היילי." "אבל בתעודת זהות.." "באמריקה הם לא יכלו לבטא חני אז המשך... | |
| | "מה לעזאזל נראה לך שאתה עושה?!" צרחתי. זה לא הזיז לי שכול הבית יתומים/פנימיה/הזיבי הזה שומע איתי. אותי רק עניין מיה. "לא עשינו כלום!" צעק הילד. התקרבתי אליו ואחזתי בחולצה שלו. "תקשיב לי ותקשיב לי טוב," צרחתי, "אולי לפני כמה ימים אחותי הייתה רק ילדה קטנה בלי אף אחד שיגן המשך... | |
| | נשמתי עמוק. בטוח שהיא רוצה לסחוט אותי, הכלבה. "אל תדאגי, אני לא אגלה," אמרה כאילו קראה את מחשבותיי, "לי יש אולר." "גלי, מה את לעזאזל רוצה ממני?" שאלתי, וקרעתי את הפנקייק במזלג. "אני רוצה את האקדח." "זיבי." "שתשאילי לי אותו רק ליום!" "זיבי." "טוב. זה יפגע רק בך, תאמיני לי." המשך... | |
| | טוב אז בכלל פתחתי את הבלוגבשביל לכתוב סיפור, אבל משעמם לי אז אני אכתוב קצת על החיים שלי.. אז קוראים לי היילי, ואת האמת הסיפור של השם שלי קצת ארוך. הולדתי בתור חני, ואז עברתי לניו ג'רסי ואנשים לא הצליחו לבטא חני אז הם קראו לי האני, ואז סבא שלי המשך... | |
| | "תעיפי את הידיים המטונפות שלך מאחותי!" צעקתי, ורצתי אליה. היא ברחה בשניות אל מאוחרי הגן. זה לא הזיז לי, רק רציתי ללכת לאחותי. חיבקתי אותה חזק. "מיה, תקשיבי לי," התנשפתי, " אף אחד חוץ ממני לא מביא אותך לגן ולא מוציא אותך מהגן, ברור?" שאלתי. היא הנהנה. החזקתי חזק את המשך... | |
| | טוב אני עוזבת את הבלוג. באמת שאני אוהבת את כולכם, אתם אנשים מקסימים.. לא התחברתי הרבה זמן כי קרה לי משהו. לא בדיוק לי, יותר לחברה שלי ואז זה השפיע עליי.. חברה מאוד מאוד קרובה שלי הייתה חולת סרטן.. והיא נפטרה. היא הייתה אחת מהחברות המאוד מאוד קרובות שלי, וסיפרתי המשך... | |
|
|
